בת אמה וארפד. נולדה בכ"ח בתמוז תרע"ד (22.7.1914) בשאיו האזה, הונגריה, למשפחה חסרת אמצעים. אביה נפטר בילדותה ולאחר סיום לימודי בבית ספר למסחר החלה לעבוד כמוכרת בבית מסחר למכונות חקלאיות ועליה עול פרנסת המשפחה. בגיל חמש עשרה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", בקן באנסקה ביסטריציה, עיר מחוז בסלובאקיה, ובו היתה אחת החברות הפעילות. היא הדריכה קבוצת חניכים, התמסרה לעבודת הקרן הקיימת לישראל, ושקדה על לימוד השפה העברית כהכנה לעלייה ארצה. באפריל 1938 יצאה להכשרה בברטיסלבה. אחרי פירוקה של הרפובליקה הצ'כוסלובאקית וכינון השלטון הפאשיסטי בסלובאקיה במארס 1939, ריכזה את עניני העלייה בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר" במדינה, וגם עבדה כמזכירה של ד"ר אוסקאר נוימן, ראש ההסתדרות הציונית בסלובאקיה. בדצמבר 1939 עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ מענית. בקיבוץ היתה פעילה מאוד בענפים רבים ביניהם בשיווק תפוזים והנהלת מפעל להפקת שמן-אתר מקליפות לימונים. כמו כן שימשה כמזכירת ארגון אמהות עובדות בכרכור והשתתפה בועידת הפעולות בכפר סבא.

במאי 1942 התגייסה לפלמ"ח וכשהגיעו לארץ הידיעות הראשונות על השמדת היהודים באירופה התנדבה לשליחות של צניחה מאחורי קווי האויב הגרמני כדי לסייע ליהודי סלובאקיה. היא עברה אימוני צניחה ברמת רחל ובקהיר במדי חיל האוויר הבריטי. כינויה בצבא היה "הצנחנית רובינסון". מקום פעולתה נקבע בסביבה שהיתה מוכרת לה מנעוריה. היא הגיעה לבאנסקה ביסטריצה, שהיתה אז מרכז הסלובאקי, ב-18 בספטמבר 1944 והקימה שם תחנת-שידור לקשר עם המפקדה. גם נפגשה עם הצנחנים הישראלים, צבי בן- יעקב, רפי רייס וחיים חרמש שכבר שהו במקום זה שבועיים ימים. יחדיו טיפול ביהודים שהתגוררו בשטח המשוחרר והתקשרו עם חברי תנועת-נוער יהודיות שלחמו ביחידות פארטיזאניות. אף הקימו רשת של תחנות-מעבר מפולין לסלובקיה ולהברחת שבויים וטייסים של בעלות הברית. ב-26 אוקטובר כבשו הגרמנים את באנסקה ביסטריצה והצנחנים, עם חברי הנהגות תנועות הנוער, כמנהיגים יהודים ומשפחותיהם, נסוגו למחנה ארעי בהרי בוקובץ. כעבור ארבעה ימים בשעת התקפה על המחנה על ידי אנשי ס.ס רוסים- אוקראינים נהרגו שישה יהודים וחביבה נשבתה ונלקחה לבית הסוהר בבאנסקה ביסטריצה. ב-29 בנובמבר 1944 הוצאה להורג יחד עם רפאל רייס ועוד כמאתיים יהודים. גופתה נטמנה בקבר אחים ליד קרימניצ'קה. בשנת 1952 הובאה למנוחת עולמים בחלקת הצנחנים שבבית הקברות הצבאי על הר הרצל. הספר "חברות בקיבוץ", שחביבה לקחה עמה מן הארץ, מוצג ב"בית חביבה" שבקיבוץ מענית. הוא נתגלה אחר מיגור הנאצים בקירבת המחנה שבהרי בוקובץ במקום מחבוא, יחד עם המשדר.

בשכנות לקיבוץ מענית הוקמה "גבעת חביבה" על שם חביבה רייק ובה מתקיימים סמינריונים של הקיבוץ הארצי. חניכיה של חביבה בסלובקיה הקימו לזיכרה את קיבוץ "להבות חביבה". אישיותה ותולדותיה תועדו בספר "כאם חשה להציל - שליחותה של חביבה רייק" בעריכת דניאל בן-נחום. כן הונצח שמה בספר הפלמ"ח" ספר "תולדות ההגנה", בספר "מגן בסתר" ועוד.