חיזוק בנינים קיימים חייב להיות לפי תקן ישראלי 2413 לחיזוק בנינים קיימים בפני רעידת אדמה

חיזוק הבנינים הישנים חייב להיות לפי התקן.

התקן הישראלי הרלבנטי הוא ת"י 2413 לחיזוק בנינים קיימים בפני רעידות אדמה

(להבדיל מהתקן הישראלי ת"י 413 לתכנון בנינים חדשים בפני רעידות אדמה).

ת"י 2413 קובע בין השאר:

1. איך למדוד ולחשב האם בנין קיים זקוק לחיזוק.
2. באילו שיטות מותר לחזק בנינים קיימים הזקוקים לחיזוק.
3. התקן כולל רשימת שיטות חיזוק, שהן ורק הן מותרות לשימוש בחיזוק בנינים קיימים. שיטות שאינן רשומות בת"י 2413 אסורות לשימוש בחיזוק בנינים.

לדוגמה, "עטיפת בנין ישן ע"י בנין חדש" אינה ברשימת השיטות המותרות לחיזוק בנין קיים. בנין ישן יש לחזק ע"י חיזוק בנפרד, ללא חיבור לבנין חדש או אחר, רק בשיטה\שיטות המותרת\ות ע"י תקן 2413.

כמובן, לחיזוק בנינים קיימים דרוש תכנון ע"י מהנדס-קונסטרוקטור, שהתמחה בחיזוק מבנים קיימים.

תמ"א 38 הוא תכנית מיתאר ארצית לחיזוק בנינים קיימים בפני רעידות אדמה. בתיכנון תמ"א 38 השתתפו מיטב המהנדסים-קונסטרוקטורים בישראל. אבל תכנית עיבוי חביבה ברמות רמז שונה לגמרי מתמ"א 38, ואיננה מצייתת לכלליה.

על תכניות העיבוי ברמות רמז חתומים אדריכלים ומהנדסים שונים שהשתתפו בתיכנון, אך אין חתימה של מהנדס-קונסטרוקטור.

לדוגמה, אסור שמבנה חדש יהיה מחובר למבנה קיים, וגם לא למבנה חדש אחר, כי ברעידת אדמה הם רועדים לחוד, ומבנים מחוברים יכו זה בזה ויהרסו זה את זה. מהנדס קונסטרוקטור חייב לדעת זאת, מאז רעידת האדמה ב-1985 במקסיקו-סיטי בה נהרגו רבבות בהתמוטטות בנינים שכנים שנגעו זה בזה. במקסיקו סיטי למדו את הלקח. ברעידת האדמה הבאה נהרגו שם... אפס אנשים. האיסור על "עטיפת בנין ישן ע"י בנין חדש" המשתמע מתקן 2413 נובע מסיבה זו. אבל, כמה אדריכלים בישראל יודעים זאת?

אין בתכניות העיבוי ברמות רמז ובתקנון העיבוי דרישה לכפיפות לתקן 2413.

התכניות האדריכליות נראות כאילו החיזוק נועד להיעשות בשיטת "עטיפת בנין ישן ע"י בנין חדש", שכאמור אסורה כי היא מחלישה במקום לחזק.

זו רק אחת המכשלות בתכנית העיבוי ברמות רמז, שסומכת שמהנדס-קונסטרוקטור יוכל בעתיד לתקן את שהחסירו בתכנון תכניות העיבוי. הסיבה כאמור, שעל תכניות העיבוי לא חתום מהנדס-קונסטרוקטור, ולכן אין את מי להאשים בכך, ואין בפני מי להתלונן. עורך דין שנשאל ענה ש"לפי החוק בישראל המוסד היחיד בעל הסמכות אליו אפשר להתלונן על כך הוא רק ועדת החקירה שתקום לאחר שיהיה אסון".

מבקר המדינה התריע בדו"ח שכתב, שעירית חיפה אישרה בנית בתים חדשים בנוה-שאנן גם באיזור שבר גיאולוגי, למרות שדו"ח שאסור לבנות שם הועבר לעיריה ממשרד השיכון. מבקר עירית חיפה בקש את התיחסות מהנדס העיר חיפה, וזה ענה שבמשאבים שיש לעירית חיפה היא רק דורשת ובודקת שעם התכנית של כל בנין מוגש תצהיר של מהנדס קונסטרוקטור לפיו התכנון נעשה לפי התקן כולל תקן 413 לתיכנון לעמידות בפני רעידות אדמה קרא מתוך דו"ח מבקר עירית חיפה

אבל, עירית חיפה לא דורשת ואינה מוכנה לדרוש תצהיר שחיזוק בנינים קיימים ייעשה לפי תקן 2413. אין מי שיחייב או ידרוש או יודיע זאת, חוץ מהחובה הכללית לציית לכל התקנים הישראליים הרלבנטיים.

בארה"ב בדקו מה היה קורה אם הבנין שהתמוטט באוקלהומה (מפיצוץ) היה נבנה לפי תקן קליפורניה המחמיר יותר, ומצאו:

1. הבנין לא היה מתמוטט.
2. היו נהרגים רבע האנשים.
3. היה עולה לבנות אותו... 1% יותר מאשר עלה לבנות אותו לפי תקן אוקלהומה.

בתכניות העיבוי ברמות רמז זה יותר מ-1% הבדל, כי בבנינים הישנים יש סדקים, ועדיף וזול יותר היה להרסם ולבנות חדשים, וכל קבלן כנראה יעשה במקרה הטוב רק מה שנדרש ולא יותר.

בעלי הדירות שאינם טפשים, ויודעים שבמאבק עם קבלן, שבו יצטרכו להילחם על כך שהגג לא יפול להם על הראש, קרוב לודאי שהקבלן בעל האמצעים ינצח, חושדים בתכניות העיבוי, כנראה בצדק. בבנין ברח' חביבה בו בדקו את הנושא התברר שרק פיקוח ועורך דין עצמאיים מטעם ועד הבית והמומחים מטעמו, יעלו במצב זה כ-20000 (עשרים אלף) ₪ לכל בעל דירה, וזאת בהנחה שהקבלן יקבל את מרות המומחים מטעם בעלי הדירות בלי מאבק על רווחיו.

עוד ראה ב:

http://www.haviva.org/advice.rtf