מתוך פרוטוקול יומן הכנסת, 21.12.2005:

הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005

[מס' כ/88; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ח, עמ' ; נספחות.]

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר עבד אלמאלכ דהאמשה:

חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מיכאל איתן.

לגבי החוק הקודם, של חברת הכנסת אתי לבני, חוק מימון מפלגות – נשים – אם הצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה, היא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. לא הכרזנו קודם לאיזו ועדה תועבר הצעת החוק, ואם הצעת החוק תתקבל - ועדת החוקה היא שתטפל בהמשך הכנתה. תודה רבה.

חבר הכנסת איתן, בבקשה.

מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. היום, ביום האחרון של כנסת זו, אני מתכבד להביא בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, 8 חוקים. ה-8 חוקים האלה ישלימו 100 חוקים שהוועדה שאני עומד בראשותה עסקה אלפי שעות בהכנתם, בדיונים, בשמיעת מומחים. אני רוצה לומר על רקע ההאשמות הכבדות שיש כלפי הכנסת, שיש בה תופעות שצריך לתקן, אבל אי-אפשר בשום פנים ואופן להתעלם מהעבודה העצומה שנעשתה על-ידי הכנסת, על-ידי 90% מחברי הכנסת, שהשקיעו מזמנם, משכלם ומכישוריהם על מנת להביא חוקים למדינת ישראל, חוקים שעל-פיהם אנחנו מקיימים את חיי היום-יום.

כאן, עכשיו, אני מביא חוק שנוגע להרבה מאוד אנשים ונוגע לבעיה שהיה צריך למצוא לה פתרון, במטרה לאפשר קידום עניינים חברתיים, והפעם מדובר בהצעת חוק פינוי ובינוי, שיזם חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שהוא אחד מחברי הכנסת שיזמו הצעות חוק חשובות מאוד, בתחומים שונים. אני זוכר את חוק הירושה, ואני זוכר חוקים נוספים שחבר הכנסת סלומינסקי הביא לנו, על מנת לאפשר פתרון בעיות שונות בחיי היום-יום.

החוק שאנחנו מביאים היום מדבר על מצבים שבהם יש בתים משותפים בפרויקטים שנועדו לבינוי ופינוי, כלומר- יש שטחים מסוימים שבהם, על-פי החוק, אפשר להכריז על שטח שהוא שטח שנועד לדיירים מהבתים הישנים, ולמתן תוספת, או תוספות בנייה במתחמים מסוימים, כאשר ניתנות הטבות במיסוי. נוצרים מצבים שרוב הדיירים בבית, באותו בית, מוכנים להיכנס למסגרת התוכנית, אבל מאחר שמדובר בבית משותף, אז צריכה להיות, לפי החוק היום, הסכמה של כולם. מה עושים כאשר יש דייר אחד שאינו רוצה, שאינו מסכים? על-פי המצב היום, מאחר שמדובר בבית משותף, אי-אפשר לעשות דבר.

(היו"ר קולט אביטל, שעה 15:06)

יכול להיות בית שיש בו מספר רב של דירות, ודייר אחד שרוצה להכעיס, לא מוכן לתת את הסכמתו וכל הבניין סובל מכך שאי-אפשר להיכנס לאותה תוכנית, אי-אפשר לתת תוספות בנייה והטבות במיסוי ולאפשר הרחבה, או תוספת דיור לאותם דיירים שהבית שלהם מיועד לפינוי ובינוי מחדש.

מדוע, בעצם, אי-אפשר, עד היום? משום שבבית משותף רואים את כל הדיירים כבעלי זכויות בבניין, וכאשר יש בעלי זכויות שותפים לאותו בניין, הזכות של האדם על הקניין שלו מונעת מצב שבו יכול מישהו לבוא ולהגיד – אני רוצה לפגוע בחלק היחסי של דייר כזה או אחר, משום שזכות הקניין שלו גוברת, ואי-אפשר לכפות עליו איזה מהלך שנוגע לרכוש הפרטי שלו. הדייר אומר - אני קניתי דירה, אני לא רוצה לצאת ממנה. זה שאתם רוצים לבנות לכם דירות יותר גדולות – זו בעיה שלכם. אני לא מוכן לצאת, ועל-ידי הסירוב הזה הוא מכשיל את הניסיון של כולם לשפר את מצבם.

הצעת החוק שלנו מדברת על מצב שבו החוק יחול רק אם רוב מיוחס מבעלי הדירות מסכים לעסקה. רוב מיוחס הוא אחד מאלה: או בבית משותף, שבו יש יותר מחמש דירות, בעלי הדירות שבבעלותם לפחות 4/5 מהדירות, ונוסף על כך - 3/4 מהרכוש המשותף צמוד לדירות האלה. כלומר, בבית משותף שיש בו יותר מחמש דירות, אנחנו מדברים על מצב שבו מחליטים 4/5 מהדירות, בעלי 4/5 מהדירות שהם רוצים להיכנס לתוכנית - הם יכולים לכפות את רצונם על השאר. בבית משוף שבו יש 4 או 5 דירות, כל בעלי הדירות למעט אחד – כלומר, ב-4 או 5 דירות, צריך הסכמה של כל בעלי הדירות למעט אחד.

אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):

הבנו.

מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לעומת זאת, בבית המשותף יש יותר משני בעלי דירות - זה אחד מהתנאים, למקרה של בית משותף בן ארבע או חמש דירות, או - בבעלותו של בעל דירה מסרב צריכה להיות רק דירה אחת. כלומר, החוק אומר שאם יש רוב גדול - כופים על המיעוט.

אני רוצה להוסיף ולומר - גם הסנקציה. מה הסנקציה אם אותו מיעוט לא רוצה? אי-אפשר לזרוק אותו מהבית, אבל אז יכולים הדיירים לתבוע אותו בבית-המשפט על הנזק שגרם להם עקב הסירוב שלו להיכנס לעסקה. והכוונה היא, שאם תהיה תוספת כלכלית כתוצאה מהעסקה, לכל הדיירים, הדייר שסירב לעסקה יצטרך לשלם להם. ובכל אופן, גם כשיש דייר שמסרב, החוק קובע שיש מקרים, אף שהוא מיעוט, אף שהוא בודד ועקב הסירוב שלו הוא מכתיב לכולם - יהיו מקרים שבהם הסירוב הזה ייחשב לסירוב סביר, למשל - במקרים שבהם התמורה הכלכלית אינה ראויה, וכאשר לבעל הדירה שמסרב לא הוצעו מגורים חלופיים לתקופה שבה יקימו את הבניין החדש במקום הבניין שעומדים לפנות. יכול להיות, למשל, שלאדם, בדירה בבית, יש יחס מאוד סנטימנטלי לדירה. למשל, דיברנו בוועדה על מקרה שבו זוג קשישים גר בדירה, ושהבן היחיד גר שם אתם, ונפטר, נניח - נפל במלחמה, והם מקיימים חדר זיכרון באותה דירה לבן הזה, והם לא מעוניינים, לא רוצים שיהרסו או ישנו. אז במקרים כאלה יראו בסירוב שלהם סירוב סביר, ואז לא תחול עילת תשלום פיצויים נגדם.

לסיכום – אני רוצה לשבח את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. הוועדה שמעה גם התנגדויות. החוק בהתחלה היה יותר גורף, שמענו התנגדויות של אזרחים שאמרו - אנחנו לא רוצים שרוב בבתים משותפים יכפה על מיעוט ויפגע ברכוש הפרטי, ומיתנו קצת את הצעת החוק. אני מקווה שמצאנו את שביל הזהב, והחקיקה הזאת תאפשר קידום רווחתם של בעלי דירות במדינת ישראל שהגיע זמנן, והן הוכרזו כדירות שעליהן חל חוק הפינוי והבינוי. תודה.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק ולסעיפים 1 עד 5 - אין הסתייגויות. אני מציעה שנעבור להצבעה. נא להצביע על שם החוק כנוסח הוועדה.

הצבעה מס' 30

בעד שם החוק - 9

נגד – אין

נמנעים – אין

שם החוק נתקבל.

היו"ר קולט אביטל:

לסעיפים 1-5, כנוסח הוועדה - נא לעבור להצבעה.

הצבעה מס' 31

בעד סעיפים 1-5 – 9

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1-5 נתקבלו.

היו"ר קולט אביטל:

בעד - 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שסעיפים 1-5 עברו.

אחרי סעיף 5 יש הסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי. חבר הכנסת לוי אינו נמצא. אי לכך, אנחנו לא מצביעים על ההסתייגות. אנחנו עוברים להצבעה על כל החוק בקריאה שנייה.

הצבעה מס' 32

בעד סעיפים 1-5 – 10

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1-5 נתקבלו.

היו"ר קולט אביטל:

בעד - 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.

הצבעה מס' 33

בעד החוק – 14

נגד – אין

נמנעים – אין

חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-200, נתקבל.

היו"ר קולט אביטל:

בעד - 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005, עברה ותיכנס לספר החוקים.

ניסן סלומינסקי (מפד"ל):

הצעת החוק חשובה מאוד, ואני רוצה להודות למיקי איתן, יושב-ראש הוועדה, שניהל ושמע את כל הדברים וריכז את הכול. למרכזת הוועדה, דורית ואג וליועצת המשפטית שליוותה אותנו, קרן ויינשל, ולשתי הבנות שעשו אתנו עבודה טובה מיכל דיבנר-כרמל ונטלי שלף וכן, לכל חברי שהצביעו בעד. תודה.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה.

עד כאן מתוך פרוטוקול יומן הכנסת, 21.12.2005.

הערה:

חברי הכנסת הנכבדים והשר הנכבד וסגנו שלחצו לאישור החוק מוזמנים לקרוא באתר אינטרנט זה את ההתנגדות והמכתב של גב' פ.ש., אזרחית ותיקה בשכונה המיועדת לבניה הראשונה מסוג זה ("עיבוי") בארץ בחסות חוק פינוי בינוי החדש, שהיא אחת ממאות תושבי השכונה שאיש מהם לא נשאל לדעתו על החוק, ואיש מהם לא ידע או הודיעו לו על הכוונה וההכנות לחוק. לחברי הכנסת הנכבדים לא הוסבר או הוזכר דבר על ה"עיבוי", ואין אף מילה עליו באף דיון.