היערכות העירייה לרעידת אדמה

מעקב אחר הטיפול בממצאי דוח מבקר המדינה 51/ב'

 

לבקשת הוועדה לענייני ביקורת בעקבות הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה    51/ב', בנושא עמידת מבנים ותשתיות ברעידת אדמה, ערך מבקר העירייה ביקורת על היערכות העירייה לרעידת אדמה בכל הנוגע לתשתיות ובניין.

הביקורת נערכה בחודשים ספטמבר-נובמבר 2002.

 

סיכון של רעידת אדמה בישראל

 

עפ"י הערכת המומחים, ישנה הסתברות גבוהה להתרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל בתוך חמישים שנה.

רעידת אדמה עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, פגיעה פיזית, נפשית, חברתית, כלכלית, פגיעה בסביבה ובמערכות התשתית במדינה.

הנזק שנגרם מרעידת אדמה תלוי במספר גורמים:

 

-           מגנטודת הרעידה- זהו מדד המשקף את האנרגייה המשתחררת ברעידת האדמה, ובהתאם את עוצמת הגלים הסיסמיים הנוצרים.

-           המרחק ממוקד ההתרחשות- ככל שהמרחק מהמוקד ומההעתק עליו מתרחשת רעידת האדמה גדול, עוצמת הגלים הסיסמיים פוחתת.

-           תגובת התשתיות- מבנה והרכב הקרקע קובעים את תגובתה למעבר הגלים הבסיסיים.

-           סוג המבנים ואיכות הבנייה - לאלו השפעה מכרעת לגבי הנזק האפשרי כתוצאה מרעידת האדמה.

 

לצורך עבודת ועדת ההיגוי שמונתה ע"י הממשלה לטיפול ברעידת אדמה, הכינה קבוצת עבודה הערכה ואמדן ראשוני של היקף הפגיעות והנזקים הצפוי כתוצאה מרעידת אדמה חזקה.

 

האמדן צופה היקף גדול מאד של פגיעות בנפש וברכוש, וזאת בלא להתייחס לנזקים הכלכליים הצפויים למשק כתוצאה מהרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, מפעלי תעשייה ועוד.

 

ההיערכות לרעידת אדמה הינה אתגר עמו יש להתמודד בכמה רמות: ברמה הלאומית (הממשלה), ברמה המקומית (הרשות המקומית), וברמת הפרט (כל איש ובני ביתו). היכולת להתמודד עם אתגר זה מותנית בהיערכות ומוכנות בכל רמה ורמה. אמנם הממשלה אחראית באופן ישיר כלפי אזרחיה לעשות ככל הנדרש על-מנת למזער את הנזקים הצפויים, אך גם לרשות המקומית אחריות לרווחת ושלום תושביה.

 

לרשות המקומית תפקיד חשוב ביותר, הן בשלב ההיערכות והמוכנות, הן במהלך הטיפול בארוע רעידת אדמה והן בשלבי השיקום שלאחר הארוע. הניסיון שנצבר בעולם הוכיח את היעילות של ההיערכות מראש ונקיטת פעולות למיזעור נזקים.

                                                                                                                                   

מימצאי דוח מבקר המדינה 51 ב'

 

במהלך שנת 2000 בדק מבקר המדינה את סדרי התכנון וההקמה של מבני מגורים, מבני ציבור, מפעלים ותשתיות ברחבי הארץ ובעיקר באזור חיפה והמפרץ, תל-אביב ואילת.

 

הבדיקה התמקדה באכיפת תקנות התכנון והתקן בדבר הבטחת עמידת המבנים והתשתיות ברעידת אדמה, התחשבות בשיקולים סיסמיים בתכנון ובהנחיות לביצוע תסקירי השפעה על הסביבה.

 

מהדוח האמור עולה, כי במרס 1990 אישרה הממשלה החלטה של ועדת שרים לאיכות הסביבה וחומרים מסוכנים, לחייב את כל משרדי הממשלה לבחון את מידת עמידתם ברעידת אדמה של מבנים ומתקנים שבתחום אחריותם כגון: בתי חולים ובתי-ספר, מאגרי דלק, מתקני תקשורת ועוד, וכן לבחון את האפשרות לשיפור עמידתם ברעידת אדמה.

 

באוגוסט 1999 הקימה הממשלה ועדת שרים להיערכות לרעידת אדמה וזו מינתה ועדת היגוי בין-משרדית והטילה עליה להיות גוף המטה, ולתאם את פעולות משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים האחרים בתחום זה.

 

מדווחי משרדי הממשלה באוגוסט 2000 לועדת ההיגוי על יישום החלטות הממשלה ממרס 1990 עולה, כי 11 מתוך 15 משרדי ממשלה דיווחו כי טרם החלו בביצוע החלטות הממשלה, וארבעה משרדי ממשלה דיווחו כי ביצעו באופן חלקי סקרים, אך לא יישמו את כל ההמלצות שהובאו בסקרים אלו בדבר חיזוק המבנים.

 

מכאן שבנוגע ליישום החלטות הממשלה בדבר בדיקת עמידתם של מתקנים ומבנים שבאחריות הממשלה וחיזוקם עפ"י הצורך לעמידה בפני רעידת אדמה כמעט ולא נעשה דבר.

 

בספטמבר 2000 הגישה ועדת ההיגוי דוח על פעילותה, כולל תכנית להיערכות לרעידת אדמה ותקציבים למימון ביצועה. בינואר 2001 אישרה הממשלה את התכנית והתקציב שדרשה ועדת ההיגוי.

 

יצויין, כי התקציב שאושר בסך 50 מיליון במשך חמש שנים, מיועד להכנת תרחישי רעידת אדמה והקמת מאגרי מידע, ולא לחיזוק עמידתם של מבנים ברעידת אדמה.

 

דוח מבקר המדינה קובע, כי לדעת מומחים בתחומי תכנון ערים ובתחום ההנדסה האזרחית, ניתן לעודד בעלי בתים לחזק את בתיהם ללא הוצאת כספי ציבור, באמצעות מתן זכויות בנייה שמימושן יותנה בחיזוק שלד המבנה בפני רעידת אדמה, אלא שלתמריץ מסוג זה ובמיוחד לדרכי יישומו היבטים קניינים ומשפטיים שמשמעותם ביצוע שינויים בתקנות התכנון והבנייה, וטרם הוחל בהקמת הצוות המשותף של משרדי הממשלה שיטפל בנדון.

 

בהתייחסותו לעיריית-חיפה מעלה דוח מבקר המדינה מספר נושאים:

 

1.         בניית השכונה במורדות נווה-שאנן

 

בשנת 1990 שיווק משרד השיכון מגרשים בשכונה שתיכנן במורדות נווה-שאנן בחיפה.

 

א.         מבדיקת תיקי בנייה של מבנים בשכונה עולה, כי לחישובים הסטטיים, שיש בהם כדי להוכיח את יציבותו של הבניין ויציבות ביסוסו, והאמורים לכלול פרק העוסק בחישוב יציבותו בפני כוחות אופקיים, לא צורפו הנתונים הטכניים ששימשו בסיס להכנתם ובכלל זה ממצאי בדיקות קרקע וקידוחי ניסיון.

 

ב.         לקראת תכנון השכונה יזמו משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל הכנת תכנית מפורטת לשכונה, והסקרים הסיסמיים שהוגשו למשרד השיכון בנובמבר 1990 העלו את עיקרי הממצאים הר"מ:

 

-  "שבר יגור" נמצא 100 מטר מצפון לשכונה.

- שני שברי משנה גיאולוגיים נמצאים בשטח המיועד להקמת  השכונה.

-  חמישה שברים נמצאים בסמוך לשכונה.

- השטח המיועד להקמת השכונה נמצא במדרון תלול שהקרקע בו אינה יציבה.

 

כמו כן, בסקרים נקבע, כי יש להמנע מבנייה על רצועות הכוללות את השברים ו-15 מטר לצידיהן, ויש להמנע מבנייה על מדרונות הדרדרת (טאלוס) בהן הקרקע לא יציבה, עד לביצוע בדיקות נוספות.

 

למרות מימצאי הסקרים, בהוראות התכנית לא נאמר דבר על הסיכון הסיסמי בשטח השכונה ועל מגבלות הבנייה, ובתשריטים לא סומנו רצועות השברים האסורות לבנייה. יוצא איפה, שלמרות שנעשה סקר סיסמי לגבי השטח המיועד לשכונה, תוצאותיו לא באו לידי ביטוי בהוראות תכנית השכונה.

 

במאי 1991 אישרה הוועדה המחוזית את התכנית המפורטת לשכונה הכוללת 827 יחידות דיור.

 

2.         הוראות תמ"א 35

 

בחודש נובמבר 1996 הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה (להלן- המועצה הארצית) להכין תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור - תמ"א 35.

במועד סיום ביקורת מבקר המדינה (נובמבר 2000) נדונה התכנית במועצה הארצית לפני העברתה לוועדות המחוזיות למתן הערותיהן.

 

בהוראות תמ"א 35, כפי שפורטו בדוח מבקר המדינה נקבע, כי על הוועדות המקומיות להכין ולהגיש לוועדות המחוזיות, בתוך חמש שנים מיום אישור התמ"א, תכניות או מסמכי מדיניות בעניין חידוש, שיפור ועיצוב של החלקים הוותיקים של מרחב התכנון המקומי ומרכזי הישובים, שיפורטו בהם האמצעים לקידום נושא זה ושלבי הפעולה הדרושים, כגון הוספת דירות ושיפוץ חזיתות המבנים.

 

בין יעדי ההתחדשות העירונית שצויינו בתמ"א 35 לא צויין שיפור עמידות המבנים הקיימים בפני רעידות אדמה, וממילא לא נקבעו בה האמצעים להשגת יעד זה.

 

3.         תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות

 

עפ"י החלטת הממשלה ממארס 1990 בדבר התחשבות בבעיות גיאוטכניות בתכנון מתאר מפורט, על משרד הפנים והוועדות המקומיות היה לבצע סקרים גיאוטכניים ולעדכן תכניות מתאר מקומיות ומפורטות.

 

מבקר המדינה בדק את המידה שבה הובא הסיכון הסיסמי בחשבון בתכניות המתאר המקומיות של חיפה בארבע תכניות מפורטות הנוגעות לפיתוח שכונות בקרבת שבר יגור לאחר שנת 1990 ומצא, כי הוועדה המקומית לא פעלה להכנת סקרים סיסמיים שלפי ממצאיהם ייקבעו בתכניות המתאר המקומיות המגבלות על בניית מבנים חדשים, וייקבע הצורך בחיזוק מבנים קיימים, כדי שיעמדו ברעידת אדמה.

 

4.         הקמת חוות לאחסון דלקים וחומרים מסוכנים

 

א.         התכנון בעיר חיפה ובנמל נעשה מכוחן של תכנית המתאר לחיפה שאושרה בשנת 1934 ותכנית מתאר חיפה שהופקדה אך לא אושרה.

הוועדה המקומית חיפה נותנת מכוח סעיף 97 א' לחוק התכנון והבנייה, היתרים עפ"י תכנית שהופקדה אך לא אושרה. מהביקורת עולה, כי הוראות תכנית מתאר חיפה אינן כוללות הגבלות הנובעות מהסיכון הסיסמי באזור מפרץ חיפה.

 

השמטתי את המשך סעיף זה מההדפסה

 

 

הוועדה העירונית לטיפול בהיערכות לרעידות אדמה

 

1.         ב-15.10.01 קיימה העירייה בשיתוף עם ועדת ההיגוי הממשלתית, המכון הלאומי לחקר הבנייה ומטה מל"ח צפון, יום עיון על היערכות לטיפול ברעידות אדמה.

ביום העיון השתתפו חברים ממועצת העיר, ראשי רשויות באזור, יו"ר ומנכל"י חברות עירוניות, נציגי מל"ח ארצי, משטרת ישראל ועובדי עירייה.

מטרת יום העיון היתה להגביר המודעות, היידע והנעת הרשויות המקומיות באזור המפרץ להקמת צוותי עבודה מקומיים לשיפור ההיערכות לעמידה ברעידות אדמה.

 

2.         ב-21.11.01 נערך בלשכת ראש העיר דיון בהיערכות העירייה לאירוע של רעידת אדמה. בדיון זה הציע יו"ר ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לטיפול ברעידת אדמה, להקים ועדה משותפת ולצאת לפיילוט לבדיקה של מספר מבנים בחיפה, כאשר הכוונה היא כי הסקר וחיזוק המבנים יבוצעו במימון בעלי הנכס.

 

במעמד זה עידכן יו"ר ועדת ההיגוי הממשלתית, כי מכון התקנים עומד לפרסם תקנים לשדרוג וחיזוק בתי מגורים, וכי המועצה הארצית לתכנון ובנייה פועלת להכנת תמ"א 38 העוסקת בשדרוג מבנים קיימים וחיזוקם, כולל נושא תשלום ההיטלים, ואחוזי הבנייה שניתן יהיה לאשר בגין חיזוק המבנים במימון בעלי הנכס.

 

ראש העיר סיכם את הדיון והנחה כדלהלן:

 

- תוקם ועדה משותפת לעירייה ולוועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, שתבחן קידום התהליכים והנושאים בתחום זה.

 

- הוועדה המשותפת תמליץ תוך חצי שנה על התהליכים שיכולים לסייע בנושא, בראש הצוות העירוני יעמוד המשנה למנכ"ל העירייה.

 

- מציע לעניין את בעלי הבתים ולשלוח אליהם מומחים לבדיקת הבתים כאשר ביצוע הבדיקה ו/או חיזוק המבנה ימומן ע"י בעל הנכס.

 

- מציע לעשות עבודה מזורזת לביצוע פיילוט בחיפה, למתן הנחיות וכללים בנושא, כולל הפעלת מומחים, כאשר בעלי הנכסים וועדי הבתים הם אלו שיפנו לקבלת היעוץ.

 

- צוות משותף למהנדס העיר והמכון לחקר הבנייה יאתר 30 בתים עליהם תיעשה בדיקה ומתוכם ייבחרו עשרת המתאימים שייתבקשו להכנס לפיילוט.

 

- בעלי הבתים שיכנסו לפיילוט יפגשו עם צוות מקצועי שימליץ מה ניתן לחזק ומה כדאי לעשות על-מנת לשפר את עמידות המבנים ובאיזה הטבות ניתן לזכותם.

 

- בראש צוות זה יעמוד סגן ראש מינהל ההנדסה.

 

3.         הוועדה העירונית לטיפול בהיערכות לרעידות אדמה בראשותו של המשנה למנכ"ל העירייה התכנסה למספר דיונים בודדים בהם הועלו הצעות שונות, בעיקר בדבר תפקידי וסמכויות הוועדה, דרכי תפקודה, ובהם הצעות להרכבת מטות שכונתיים ובצוע פעולות בתחום ההסברה.

 

בהעדר הנחיות ממשרדי הממשלה המופקדים על תחומי הבנייה ו/או מוועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, הוועדה הפסיקה פעילותה.

 

4.         הצוות בראשותו של סגן ראש מינהל ההנדסה סייר ואיתר במרחב העיר מבני מגורים שנבנו לפני שנות ה- 80 ותכנן ביצוע בדיקה מדגמית לעמידתם ברעידת אדמה עפ"י תקן ישראלי (ת"י) 413 של 13 מבנים הממוקמים באזורים שונים.

 

הבדיקה לעמידתם של המבנים הנ"ל ברעידת אדמה עפ"י ת"י 413 לא הגיעה לידי ביצוע.

 

 

בניית השכונה במורדות נווה-שאנן

 

1.         לדברי מנהלת האגף לתכנון אורבני במינהל ההנדסה, התב"ע לבניית השכונה במורדות נווה-שאנן הוגשה ואושרה בוועדה המחוזית לבניה ללא שיתוף העירייה, וזאת במסגרת הוועדות לתכנון ובנייה למגורים בהליכים מקוצרים שפעלו בעקבות המחסור בדירות מגורים שנוצר בגין העלייה המסיבית של עולים בעיקר ממדינות בריה"מ לשעבר.

 

2.         במענה לפניית מהנדס העיר חיפה ענה מנהל החטיבה הטכנית במשרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה והעמקים, כי ב- 10.9.92 נשלחו לכל החברות שזכו במגרשים באתר מורדות נווה-שאנן הנחיות כלליות לתכנון הביסוס שהוצאו ע"י המהנדס הראשי לביסוס וקרקע במשרד השיכון, המבוססות על חוות-דעת גיאולוגית של ד"ר מהטכניון.

 

בהנחיות צויין כי הן אינפורמטיביות בלבד, ואינן משחררות את חברות הבנייה מביצוע בדיקות קרקע מפורטות וקבלת הנחיות ביסוס מיועץ קרקע מוסמך. כמו-כן נאמר כי הנחיותיו של המהנדס הראשי במשרד השיכון לביסוס וקרקע, לקחו בחשבון את שבר יגור, ובגינן חברות הבנייה פנו ליועצי קרקע לקבלת הנחיות מפורטות.

 

למכתב תשובתו של מנהל החטיבה הטכנית במשרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה והעמקים צורפו עותקים של שלושה דוחות ביסוס וקרקע שנעשו לחברות הבנייה. הדוחות כוללים פרק בנושא חישוב עמידת המבנים ברעידת אדמה, ונספחים הכוללים: דוח גיאולוגי, דפי עזר לחישוב הכלונסאות לכוחות אפקיים ומומנטים ועוד.

 

מנהל החטיבה הטכנית במשרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה והעמקים מציין בתשובתו, כי הנאמר לעיל אינו משחרר את העירייה מבדיקת התכניות והחישובים בהתאם לחוק.

 

בהתייחסותו לדברי מנהל חטיבת התכנון במשרד הבינוי והשיכון במחוז חיפה והעמקים השיב מהנדס העיר, כי מינהל ההנדסה, במשאבים העומדים לרשותו, אינו מסוגל לעמוד בביצוע בדיקות של החישובים ותכניות הבנייה שבמרחב שטח השיפוט העירוני, וכי מינהל ההנדסה מקפיד לקבל הצהרות חתומות בידי מהנדסי הקונסטרוקציה, כי החישובים והתכנון שביצעו עומדים בפני רעידת אדמה עפ"י ההנחיות המחייבות בת"י 413.

 

3.         בבדיקת תיקי הבניין של 13 בניינים בשכונה שבמורדות נווה-שאנן נמצא:

 

היתרי הבנייה של שמונה בניינים ניתנו בחודשים ינואר-פברואר 1995 וטפסי 4 לבניינים הנ"ל ניתנו במהלך החודשים מאי 1997, ינואר 1998.

בתיקי הבנייה נמצאו אישורי הקונסטרוקטור לתכנון הבניינים לעמידה בפני רעידת אדמה לפי תקן ישראל 413, ותקן הג"א. כמו-כן נמצאו בתיקי הבניין החישובים הסטטיים של כל הבניינים.

היתרי הבנייה של 78 יחידות דיור ב- 5 בניינים בני 7-8 קומות, ניתנו בתקופה שבין מאי 1993 למאי 1994, וטפסי 4 למבנים ניתנו בתקופה שבין מאי 1995 למרס 1996.

בתיק הבניין של מבנה מס' 1 נמצאו טפסי החישובים הסטטיים (כנראה שהחישובים שייכים לכל המבנים) ואישור הקונסטרוקטור כי הבניין עומד בתקן לרעידת אדמה ותקן הג"א.

 

כמו-כן, נמצאו בתיק הבניין של מבנה מס' 1 טפסי הבקשה להיתרי בנייה ל- 78 יחידות דיור שהוגשו ע"י משרד השיכון לוועדה המקומית לתכנון ובנייה,  ועליהן הערות מרכז הבקרה של מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון והבינוי "כפוף להערות יועץ הביסוס בנושא סיסמי וטופוגרפי".

 

מעיון בפרוטוקול מס' 97 של הוועדה המקומית מתאריך 20.2.93 שדנה באישור התכנית לבניית 78 יחידות דיור בחמישה מבנים עולה, כי הוועדה עסקה באישור סטיות בנייה מתב"ע תפ/1867 ולא בהערות יועץ הביסוס בנושא הסיסמי.

 

בביקורת נמצא, כי בשכונה שבמורדות נווה-שאנן לא נבנו בתים באזורי הדרדרת (הטאלוס) הבעייתים מבחינת הביסוס, אך לא נמצאו תשריטי מצב מהם ניתן להוכיח כי חברות הבנייה אכן פעלו בהתאם לנדרש בסקרים הסיסמיים ונמנעו מלהעמיד מבנים ברצועות הכוללות את השברים ו- 15 מטר לצידיהן.

 

מינהל ההנדסה לא נכנס לבדיקת נושא זה וזאת בהסתמך על תצהירי המהנדסים כי אכן התכנון וחישובי הביסוס תואמים את הוראות ת"י 413 בעניין העמידה בפני רעידת אדמה.

 

תמ"א 35

 

בביקורת נמצא, כי תמ"א 35 המוזכרת בדוח מבקר המדינה על עמידת מבנים ותשתיות ברעידת אדמה לא אושרה ולכן גם לא יושמה. טרם פורסמו תקנים או הנחיות לשדרוג וחיזוקם של מבנים ישנים לעמידה בפני רעידת אדמה.

 

לדעת מינהל ההנדסה, לביצוע סקרים או בדיקות בעניין עמידתם של מבנים ישנם ברעידת אדמה ופרסומם, יש השלכות כלכליות, אתיות ומשפטיות שרשות מקומית אינה מסוגלת לעמוד בהן ושטרם ניתנו להן תשובות כגון:

 

-           היכן מסתיימת אחריות הקונסטרוקטור שתכנן את המבנה והיכן מתחילה אחריותו של הקונסטרוקטור הנוכחי באם לא מבצעים את ההנחיות לחיזוק המבנה או שהביצוע הוא חלקי בלבד ומאיזה אחוז ביצוע ניתן לקבוע כי המבנה עמיד, והאם עמידות חלקית רלוונטית?

 

-           מה קורה ועל מי האחריות לגבי מבנים שהבעלים אינם מוכנים ו/או אינם יכולים לעמוד בביצוע שידרוג המבנה, ואילו אמצעים יש לנקוט?

 

-           מאחר ולא ידוע מתי ואם תהיה רעידת אדמה בעתיד הקרוב, האם יש להכריז על מבנים כלא עמידים בפני רעידת אדמה כעת או בעיתוי אחר, בהתחשב בריבוי המבנים הישנים בשכונות הוותיקות ובמבנים בעלי קומת עמודים מפולשת שנבנו קודם לשנות ה- 80, מה לעשות עם הכמות האדירה של הדיירים במבנים הנ"ל?

 

-           מה תהיינה ההשלכות הכלכליות על הכרזת הנכסים כלא עמידים בפני רעידת אדמה, מי ישא באחריות, ובעיקר מה האחריות הרובצת על הרשות המקומית?

 

כמו-כן יצויין, כי ההנחיות המחייבות עפ"י ת"י 413 מתעדכנות מעת לעת ולא ניתן להחילן בדיעבד על מבנה קיים.

 

לדברי יו"ר ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אמורה לפרסם בעתיד הקרוב תמ"א 38 העוסקת בשדרוג מבנים קיימים תוך פירוט תקנים, תשלומי היטלים והטבות שינתנו לבעלי הנכס בגין מימון חיזוק המבנים שבבעלותם.

 

תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות

 

בתשובה לפניית מבקר העירייה, השיב סגן ראש מינהל ההנדסה, כי באזורים ומתחמים בסביבת שברים גיאולוגיים פעילים או חשודים, נדרשת בתחום העיר חיפה חוות-דעת והמלצות של יועצי קרקע וביסוס המתבססות על ביצוע סקרים סיסמיים. יחד עם זאת, ההנחיות המקצועיות המחייבות כיום בנושא תכנון מבנים לעמידות בפני רעידת אדמה הינן עפ"י ת"י 413. ככל הידוע תקן זה נמצא בשלבי עדכון, הובטח כי יפורסם בשנת 2002, אך עד עתה טרם פורסם. כמו-כן מציין סגן ראש מינהל ההנדסה, כי במינהל ההנדסה לא ידוע על הנחיות חדשות שפורסמו ע"י משרד הפנים או המשרד לאיכות הסביבה בתחום זה.

 

רישוי מיכל האמוניה

 

השמטתי סעיף זה מההדפסה

 

סיכום

 

המטרופולין של חיפה מצוי באזור סיסמי פעיל. לפיכך, לדעת מומחים, צפוייה בעתיד באזור, בסבירות גבוהה, רעידת אדמה בעוצמה חזקה, שתוצאותיה מציבות בפני המדינה אתגר לאומי ממדרגה ראשונה.

 

בחיפה וסביבתה מתקבצים מכלול של סיכונים סיסמיים כגון: המרחק הקטן מהעתקים פעילים כגון "שבר יגור" והעתק הכרמל העובר בתוך העיר, מדרון הר-הכרמל התלול מאד והמורכב מסלעי גיר רכים, שכונות ותיקות ובניינים רבים שנבנו קודם לשנות ה- 80 בעלי קומת עמודים מפולשת, וכמו-כן קיום של מפעלים פטרוכימיים הממוקמים בקרבת העתק הכרמל, כאשר נזק למיכלים או לצנרת המפעלים עלול לגרום לאסון אקולוגי העלול להיות מסוכן לא פחות מהנזק הנגרם ע"י רעידת אדמה.

 

רעידות אדמה שהתרחשו בתקופה האחרונה בחו"ל מצביעות על החשיבות הרבה שיש להיערכות מראש ושל נקיטת פעולות למיזעור הנזקים, כאשר לרשויות המקומיות תפקיד חיוני ביותר בתחום זה.

 

1.         בנובמבר 2001, בהנחיית ראש העיר הוקמה ועדה משותפת לעירייה ולוועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידת אדמה והוקם צוות מקצועי לבדיקת והכנת פיילוט עירוני למתן הנחיות וכללים בנושא חיזוק מבנים לעמידה בפני רעידת אדמה.

בהעדר הנחיות מוועדת ההיגוי הממשלתית ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, הפעילות דעכה ופסקה.

 

2.         התב"ע לשכונה במורדות נווה-שאנן נדונה ואושרה בוועדה המחוזית ללא שיתוף העירייה.

הוועדה המקומית לבנייה דנה רק בהקלות וסטיות מתכניות בנייה מאושרות ולא בהערות יועצי הביסוס בנושא הסיסמי שאמורות היו מובאות לדיון בעת אישור התב"ע.

 

3.         לדברי משרד השיכון והבינוי, חברות הבנייה שבנו מבנים בשכונה נעזרו ביועצי קרקע ובסיס שהכינו דוחות הכוללים חישובים לעמידה בפני רעידת אדמה ונספחים הכוללים דוחות גיאולוגיים.

בתיקי הבניין נמצאו הצהרות מהנדסי הקונסטרוקצייה על כי המבנים תוכננו לעמידה ברעידת אדמה עפ"י הוראות ת"י 413, אך לא נמצאו תשריטים מהם ניתן להוכיח כי המבנים מוקמו בריחוק מהשברים הגאולוגיים כנדרש בסקרים הסיסמיים.

 

4.                     מינהל ההנדסה אינו בודק את חישובי הביסוס המוגשים בתכניות הבנייה.

המינהל מסתפק בקבלת הצהרות מהנדסי הקונסטרוקצייה המצהירים בכתב כי הכינו החישובים והתכניות כנדרש בהנחיות ת"י 413.

 

5.         לאישור בנייה באתרי בנייה בעיר החשודים בפעילות סיסמית או הנמצאים בקרבת שברים גאולוגיים, נדרשת ע"י מינהל ההנדסה חוות-דעת של יועצי ביסוס וקרקע המתבססת על ביצוע סקרים סיסמיים.

 

תמ"א 35 המוזכרת בדוח מבקר המדינה 51 ב', על עמידת מבנים ותשתיות ברעידת אדמה לא אושרה, ועל כן ההנחיות המחייבות, לכאורה, את הוועדות המקומיות לבנייה, לבצע סקרים בתוך חמש שנים מיום אישור התמ"א לא בוצעו.

 

בהעדר הנחיות ותקנים חדשים המחייבים בתחום זה, חסרה העירייה תוקף חוקי לדרישות, מעבר למתחייב מהנחיות ת"י 413 שגם הוא מתעדכן מעת לעת ולא ניתן להחילו בדיעבד על מבנים שניבנו קודם שעודכן התקן.

 

6.         תמ"א 38 הנמצאת בהכנה עשוייה עם פרסומה לתת מענה ותוקף לדרישות בדבר שידרוג מבנים לעמידה ברעידת אדמה ואף להעניק הטבות כגון אחוזי בנייה נוספים לבעלי נכסים שיפעלו לחזק את בתיהם במימון עצמי.

 

7.         מיכל האמוניה: השמטתי סעיף זה מההדפסה.

 

8.         הביקורת מדגישה, כי בנושא ההיערכות לרעידת אדמה בתחום המבנים והתשתיות קיימות סוגיות בעלות חשיבות מכרעת שטרם ניתנו להן פתרונות ע"י הגורמים הממלכתיים הנוגעים בדבר, אך יחד עם זאת קיימת האחריות של הרשות המקומית כלפי תושביה, ועל העירייה לפעול גם בתחום פיתוח המודעות וההתכוננות ברמת הפרט בכל הנוגע להיערכות לרעידת אדמה.